מגדל הטלוויזיה של ז'יז'קוב

מגדל ז'יז'קוב בפראג - ה-skyline שלא מצפים לו

יש משהו מוזר שקורה כשמסתכלים על תמונות של פראג. הכל נראה כמו גלויה מימי הביניים - גגות אדומים, מגדלי כנסיות גותיות, פסלים על גשרי אבן. וואו. ואז, פתאום, מבצבץ ממרכז השקיעה הזאת גוש ברזל וקונקרט אפור בגובה 216 מטר עם תינוקות ענקיים מטפסים עליו. ברוכים הבאים למגדל ז'יז'קוב בפראג.

מי שראה אותו בפעם הראשונה ממרפסת הוילה בגן פטז'ין - אני יודעת שזה נשמע קלישאתי - עצר לרגע ולא ידע מה לחשוב. זה לא יפה בצורה קלאסית. זה גם לא כיע לגמרי. זה פשוט... שם. בוטה, עצום, ובלתי ניתן להתעלמות.

ובדיוק בגלל זה שווה לבקר. מגדל הטלוויזיה של ז'יז'קוב הוא אחת האטרקציות הכי כנות בפראג - לא מנוקה לתיירים, לא בנוי כדי לרצות. הוא סיפור של שלטון קומוניסטי, מהפכה, אמנות פרובוקטיבית ונוף שאי אפשר לקבל בשום מקום אחר בעיר. ומה שכולם גילו בשנים האחרונות הוא שדווקא הניגוד הזה - מגדל שנוי במחלוקת עם תינוקות חסרי פנים מול הגגות הויקטוריאניים של ז'יז'קוב - הוא הדבר הכי פראגי שיש. אין בעולם עוד מקום כזה.

שכונת ז'יז'קוב עצמה שווה ציון. היסטורית זו הייתה שכונת פועלים וסוציאליסטים, מה שהסביר את הבחירה בה לבניית מגדל תקשורת ממשלתי. היום היא שכונה שעוברת גנטריפיקציה איטית - בתי קפה עצמאיים, גלריות, ברים שפתוחים עד שעות קטנות. לא עוד שכונת פועלים, לא עוד שכונת תיירים. משהו בינתיים. אפשר להוסיף ל-30-45 דקות של טיול ברגל בשכונה לפני או אחרי המגדל.

לא מעט אנשים בוחרים לא לבוא. הם מדלגים עליו לטובת הרחבה הישנה או מגדל פטז'ין. וזה בסדר - אבל אלה שכן מגיעים, מספרים אחרי כן שהוא היה אחד הדברים הכי מעניינים שראו בפראג. לא הכי יפה. הכי מעניין.

ההיסטוריה של מגדל ז'יז'קוב בפראג

הבנייה של מגדל ז'יז'קוב בפראג התחילה ב-1985, בשיא תקופת השלטון הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה. האדריכל Václav Aulický ומהנדס הבינוי Jiří Kozák תכננו מגדל שנועד לשדר אותות טלוויזיה ורדיו לכל אזור פראג ומעבר לה. מה שפחות מוזכר בחוברות התיירות הוא שאחד ממטרותיו המוצהרות הייתה לחסום שידורים ממערב גרמניה - חלק מהמאמץ הקומוניסטי לשלוט במידע שהגיע לאזרחים. בניית מגדל שיחסום מידע חיצוני - זו כבר לא רק תשתית תקשורת, זה משהו אחר לגמרי.

אבל זה לא כל הסיפור. המגרש שנבחר לבניית המגדל היה חלקית אתר של בית קברות יהודי ישן בשכונת ז'יז'קוב. חלק מהקברים פונו לפני תחילת הבנייה, חלק נשארו מתחת לאדמה. הדבר הזה עורר ביקורת ציבורית עוד בזמן הבנייה - ולא רק מהקהילה היהודית. הרגישו שמשהו לא בסדר בלבנות מגדל תקשורת ממשלתי מעל אתר קבורה, ושהבחירה הספציפית במגרש הזה לא הייתה מקרית.

הבנייה הסתיימה ב-1992 - שלוש שנים אחרי המהפכה הקטיפתית שהפילה את השלטון הקומוניסטי. כך יצא שהמגדל הושלם כבר בצ'כיה הדמוקרטית החדשה, והוא ייצג בו-זמנית גם את הישן וגם את החדש. הציבור הפראגי היה מחולק: יש שראו בו סמל של הכיבוש והמעקב, ויש שפשוט מצאו אותו מכוער בצורה לא סלחנית. כתבה בעיתון הבריטי The Guardian שנים מאוחר יותר בחרה אותו כאחד הבניינים המכוערים ביותר בעולם - ובפראג, שרגילה לפרסים על יופי, זה הורגש.

עד שנת 2019 שימש המגדל גם כעמדת רדאר פעילה לצרכי ניטור אווירי. לאחר שהרדאר יצא מכלל שימוש, כל הקומות שיועדו לתפקוד טכני הוסבו לשימושים ציבוריים - וכך נוצר המתחם הנוכחי עם מרפסת התצפית, המסעדה, הבר והמלון הייחודי.

פסלי התינוקות של דוד צ'רני על מגדל ז'יז'קוב בפראג

אם יש דבר אחד שהפך את מגדל ז'יז'קוב בפראג מאנדרטת-בושה לאייקון עירוני אמיתי, זה עשרת פסלי התינוקות. ב-2000, כחלק משנת בירת התרבות האירופית, הוזמן האמן הצ'כי דוד צ'רני לעשות משהו עם המגדל. מה שהוא עשה שינה את המגדל לנצח.

מי זה דוד צ'רני? צ'רני הוא אמן פרובוקטיבי מפראג, שהפך לאחד האמנים הצ'כים המפורסמים בעולם בזכות יצירות שמאתגרות את הצופה ומסרבות להיות נוחות. בפראג בלבד יש לו כמה עשרות עבודות - מפסל רוכב הסוס ההפוך בתוך פסג' של שוק Palladium, ועד הפסל הענקי של ראש פרנץ קפקא המסתובב ברחוב. צ'רני לא עושה אמנות שאפשר להתעלם ממנה. זה הנקודה.

הפסלים שיצר - הידועים בצ'כית כ-Miminka, כלומר תינוקות - הם עשרה תינוקות מסיליקון ופיברגלס, כל אחד גדול בסביבות 350 ס"מ. הם מטפסים על שלושת עמודי הבטון של המגדל בכיוונים שונים: חלקם עולים כלפי מעלה, חלקם יורדים כלפי מטה, חלקם נראים תקועים בנקודה מסוימת. לכולם תכונה אחת משותפת שגורמת לאי-נוחות מסוימת בפגישה הראשונה: אין להם פנים. במקום פנים - ברקוד שקוע לתוך הפרצוף.

פסלי המימינקה הוצגו במקור כהתקנה זמנית לשנת בירת התרבות האירופית. אבל תוך שנה, הציבור הפראגי - שהוא פחות רגשני ממה שחושבים - החליט שהוא אוהב אותם שם ולא רוצה שיורידו אותם. הם הפכו לקבועים ב-2001. ב-2017 הם הוסרו לצורך שיפוץ ותיקון, ובשנת 2019 חזרו: העותקים המקוריים של צ'רני הוחלפו בגרסאות חדשות ועמידות יותר, במשקל של 250 ק"ג כל אחד - כדי שיחזיקו מעמד לשנים הבאות. הפסלים המקוריים חזרו לידי האמן עצמו.

כדאי לדעת שפסלי המימינקה לא נמצאים רק על המגדל. לצ'רני יש עוד שני תינוקות בגודל דומה - אחד בגלריית Kampa Island ועוד אחד בחצר ליד Palladium. הם חלק מסדרה אמנותית רחבה יותר שהאמן המשיך לפתח לאורך השנים. המגדל הוא המקום הכי מפורסם לראות אותם, אבל אם אתם סקרנים - יש תינוקות נוספים לגלות בעיר.

מה הם מסמלים? צ'רני מעולם לא נתן הסבר פשוט אחד - וזה בכוונה מלאה. הברקוד כפנים מדבר בשפה ברורה על הדה-הומניזציה של השלטון הטוטליטרי, על אזרחים שהפכו למספרי מזהה ברשימות של מדינה. תינוקות - הסמל הכי בסיסי של חיים, תמימות ועתיד - עם פנים שהוחלפו בקוד מספרים. יש קריאות אחרות: בידוד אינדיבידואלי בחברה תאגידית מודרנית, הקצאת זהות כמוצר שאפשר לברקד. אפשר לעמוד ולחשוב על זה 10 שניות או 10 דקות - שניהם עובדים.

מרפסת התצפית של מגדל ז'יז'קוב בפראג

בואו נדבר על הסיבה שרוב האנשים עולים: הנוף. מרפסת התצפית של מגדל ז'יז'קוב בפראג ממוקמת בגובה 93 מטר, ואפשר להגיע אליה במעלית מהר. הפנורמה שנפתחת שם היא 360 מעלות מלאות - לא צד אחד יפה וצד שני רגיל, אלא כל כיוון שמסתכלים.

לכיוון מערב ודרום-מערב רואים את גגות העיר הישנה ואת הרחבה המרכזית עם כנסיית טין, כיפת הפנתיאון של המוזיאון הלאומי בוונסלס, וממרחק - מגדל פטז'ין. לכיוון צפון מתגלגל הנהר ולטבה עם כל גשריו. לכיוון מזרח - שכונות ז'יז'קוב וויינוהראדי, שכמעט לא רואים בסיורים הרגילים, ונראות מלמעלה כמו שטיח של גגות אדומים ורחובות צרים עם כנסיות שוכחות. בימים ממש בהירים, אפשר לזהות לכיוון הרי הסודטים בצפון-מערב.

מה שמאפיין את התצפית פה, בניגוד לפטז'ין למשל, זה שרואים גם את ז'יז'קוב עצמו - שכונה שרוב התיירים לא מגיעים אליה. ז'יז'קוב היא שכונה היסטורית עם אופי מיוחד - בתי קפה קטנים, בתים ישנים שמתחדשים לאט, ותחושה שאנשים אמיתיים חיים שם ולא רק מסעדות עם תפריטי תיירים. מלמעלה, זה נראה אחרת לגמרי - וזה חלק מהאטרקטיביות של הנקודה הזאת.

כמה פרקטי: כרטיס תצפית עולה 250 CZK, בערך 45 שקלים נכון לתחילת 2026. ילדים עד גיל 6 נכנסים חינם. המרפסת פתוחה יומי מ-9:00 עד 24:00. ממליצה להזמין כרטיסים מראש דרך האתר הרשמי towerpark.cz כדי לא לחכות בתור, במיוחד בעונת הקיץ שבה יש המתנה של עד 30 דקות.

טיפ נוסף לצלמים: המגדל עצמו מצטלם הכי טוב מהפארק Mahlerovy sady שמתחתיו, ובמיוחד משביל הגישה הצדדי שנותן פרספקטיבה טובה על כל שלושת עמודי הבטון עם התינוקות. בשעות הבוקר האור נופל מהצד המזרחי ומדגיש את הטקסטורה של הבטון. אחר הצהריים - אור רך יותר שמתאים לפורטרטים עם התינוקות ברקע. לא צריך להיות צלם מקצועי בשביל זה - הסמארטפון יעשה את העבודה.

מתי כדאי לעלות? בוקר מוקדם לפני 10:00 נותן אור נקי ואין עננים. אבל שעת הערב - בין 21:00 ל-22:00 - היא הזמן שכולם שמסבירים להם, חוזרים אליו. האורות של פראג בלילה, עם כיפות הכנסיות המוארות ושביל הגשרים על הנהר, הם מין תמונה שלא מוצאים בשום גלויה.

מלון ONE במגדל ז'יז'קוב בפראג - החדר הכי ייחודי בפראג

זה אמיתי: בתוך מגדל הטלוויזיה של ז'יז'קוב יש מלון עם חדר אחד בלבד. לא שני חדרים, לא דירת סטודיו, לא בוטיק קטן. חדר אחד. Tower Park Prague מנהלים את המתחם כולו - המסעדה, הבר, התצפית - וגם את המלון הזה שנפתח ב-2013 ומאז הפך לאחד מהדברים הכי מדוברים בתחום המלונאות היוצאת דופן באירופה.

החדר ממוקם בגובה של כ-76 מטר, בין קומת המסעדה למרפסת התצפית. החלון תופס את כל רוחב הקיר ונותן תצפית מלאה על פראג. זה אומר שאם הזמנת את הלילה הזה - אתה ישן עם פנורמה מלאה מולך כל הלילה. כרית, שמיכה, ופראג מתחתיך. נקודה.

מבחינת מחיר, מדובר בחוויה שמגיעה עם תג מחיר בהתאם. הלילות מתחילים בסביבות 920 יורו ומעלה, תלוי בעונה ובזמן ההזמנה. אין שירות חדרים קלאסי - זה מיניהוטל עם שירות אישי ומותאם, לא רשת בינלאומית. הגישה לחדר דרך גרם מדרגות לוליינים מהמסעדה, וחלק מחוויית הלילה כוללת ארוחת בוקר מהמסעדה. מזמינים דרך האתר הרשמי towerpark.cz - יש ביקוש גבוה ומומלץ לבדוק ולהזמין חודשים מראש, בייחוד לסופי שבוע.

מי שרוצה את הנוף בלי להוציא 920 יורו - המסעדה ONE Restaurant פתוחה לכולם מ-11:30 עד 23:00, עם אותו הנוף בדיוק. ארוחת ערב שם עם בקבוק יין ותצפית על פראג היא חוויה שונה לחלוטין מלישון שם, אבל בהחלט שווה את הביקור - ועולה בסביבות 800-1,200 קרונות לאדם עם שתייה, כלומר כמה עשרות שקלים.

מחירים ושעות למגדל ז'יז'קוב בפראג

הנה הכל במקום אחד כדי שלא תצטרכו לחפש:

מרפסת תצפית: פתוחה יומי 9:00-24:00. כרטיס עולה 250 CZK למבוגר, בערך 45 שקלים. ילדים עד גיל 6 נכנסים ללא תשלום. יש הנחות לסטודנטים ולגמלאים - עדכנו את המחירים באתר הרשמי לפני הביקור כי הם עשויים להשתנות בין עונות ובין שנים.

ONE Restaurant: פתוחה 11:30-23:00. מסעדה גורמה בגובה 66 מטר עם תפריט מחיר-ערך מכובד - 800-1,200 CZK לאדם כולל שתייה. ממליצה להזמין מקום מראש, במיוחד בסוף שבוע.

Bistro 66: פתוח 9:00-23:00. יותר קז'ואל, מתאים לקפה בוקר עם נוף, ארוחה קלה או משקה. מחירים נגישים יחסית.

מלון ONE: הזמנות דרך towerpark.cz. מחירים מ-920 יורו ללילה.

איך מגיעים: מטרו קו A עד תחנת Jiřího z Poděbrad ומשם הליכה של כ-10 דקות מזרחה. לחלופין טרמוויי קו 5, 9 או 26 עד תחנת Lipanská, ומשם 5 דקות ברגל. הכתובת המדויקת: Mahlerovy sady 1, Praha 3. ז'יז'קוב נמצאת מחוץ למרכז התיירותי המרכזי - עיר ישנה ומלנסטרנה - אבל מרחק הנסיעה קצר מאוד, בסביבות 10 דקות במטרו מהרחבה הישנה.

שאלה שעולה לעתים קרובות: האם כדאי לשלב ביקור במגדל עם ביקור בשכונת ז'יז'קוב? התשובה הקצרה היא כן. ז'יז'קוב מציעה כמה ברים ובתי קפה מעניינים, ויש מסעדה או שתיים שמקומיים ממליצים עליהן בחום. אם מגיעים בשעת צהריים - כדאי לאכול משהו בשכונה לפני העלייה למגדל, ולשמור את הנסיעה לתצפית לשעות אחר הצהריים המאוחרות. אם מגיעים בערב - ישר לתצפית, ואחר כך סיבוב קצר ברחובות שמסביב.

לגבי נגישות: המעלית מגיעה למרפסת ואין צורך לטפס מדרגות. הביקור מתאים לאנשים עם מוגבלות ניידות. ילדים קטנים יהנו מאוד מהגובה ומהתינוקות בחוץ - בדרך כלל זה אחד הרגעים הכי מוצלחים בטיול בפראג עם ילדים, כי לא צריך להסביר הרבה: תינוקות ענקיים על מגדל זה מספיק לבד.

טיפ פרקטי: אין חניה נוחה בסביבה הקרובה. אם מגיעים ברכב, השתמשו בחניון ציבורי בשכונה ולכו 10 דקות ברגל - שווה יותר מהיסטריית חיפוש חניה ברחובות הצרים של ז'יז'קוב. חוץ מזה - ההליכה בשכונה עצמה היא חלק מהחוויה.